After – party - מהחגים לשגרת השנה

​

תמיד אהבתי את החג הזה – סוכות, אסיף, שמחה, גשם, עוד לפני שהבנתי למה. היה משהו ביציאה החוצה, כשכולם מתחילים להיכנס פנימה כי 'נעשה קר בערב וכבר צריך סוודר' (כדברי אמא שלי) או בשל הקישוטים שכולנו אהבנו לגזור לצבוע ולהכין, ואולי בגלל שבירושלים כל הרחובות השתנו פתאום- דווקא בזמן שהחום של הקיץ התחיל להתאדות, 'בתים קטנים' וזמניים, עם סכך אמיתי וריחות של אוכל ורימונים וגויאבות וקלמנטינות התחילו לצמוח בכל פינה. הכי הכי אהבתי לישון בסוכות האלה. כי בירושלים כולם ישנים בסוכות.

​

ביחדNESS

וככה בסוכות מצאתי את עצמי מציצה מהמרפסת דרך הסכך לשכנים החרדים שגרו מעלינו ובילו שבוע בסוכה – וכן גם ישנו שם. ואפילו הצטרפתי מידי פעם. איזה חגיגה. כן, פעם היו לנו חברים חרדים.

 

ככל שאני חושבת יותר על סוכות אני מופתעת. מדהים – חג הצניעות, הקיימות, היכולת להבחין בין מרחב פרטי לציבורי, הזמניות.

אז כמה מילים על כל אלה – כי אלה מעוררי השראה לעולם התכנון והאדריכלות.

 

הארעיות

לא רק שאנחנו גרים 7 ימים ולילות בבית זמני, אלא גם מכבדים אותו, רואים בו את המקום הכי חשוב ומיוחד, כאן נכון לקבל אורחים. הסלון. ולכן גם מקשטים, מברכים, שמחים ושרים – לזמניות, לארעיות. שמובילה לצניעות, למיעוט צריכה וחפצים.

 

הצומח

אנחנו כאנשי תכנון נוטים לתכנן את הבנוי והצומח בתוך היתר. והנה סוכות – חג שמוציא אותנו החוצה על בסיס קירוי פתוח המשלב צמחיה- מבוסס על ארבעת המינים המסמלים כל כך הרבה.

 

ותפילה לגשם, למים. החג הזה מוביל לכבוד הדדי – לא רק בין חברים, משפחה, אנשים ואורחים, אלא גם ביננו לבין הצומח. בסוכות, אנחנו מברכים ומפרגנים ומעריכים את הצומח והסביבה כי רק הנתינה ההדדית הזו מאפשרת לנו חיים על פני האדמה.

 

עכשיו, בימי 'אחרי החגים', חשוב שנדע להעריך ולהמשיך את הקוד הערכי הזה, את השמחה והצניעות מתוך עבודה מתמדת על הביחדNESS החברתי, לצאת הרבה אל החוצות תוך כיבוד הפרטיות והאחר, ושנדע לתכנן ולחיות תוך צמיחה הדדית ביננו לבין הסובב אותנו. החגים הסתיימו ולכן זה הזמן לקחת את כל הערכים והמחשבות הטובות הלאה לכל השנה.

 

זמן אחרי החגים של בריאות ועבודה טובה