אחרי שכל כך הרבה מחשבות מתרוצצות, נראה לי שאני מסוגלת לנסות להגדיר את 10 הנקודות הממקדות את השינוי בסביבת החיים שלנו ומאפשרות לחלק את הזמן לשלושה: לפני הקורונה במהלך התפרצות ואחריה.

ככה תוך שאני בתוך העניין, הבנתי שחשוב להניע מהלך לניהול השינוי המטורף הזה. קרה פה משהו שמשנה את סביבת חיינו ולא נכון לחלק אותו ל'לפני' ול'אחרי' בלבד. 

יש פה מהלך מתהווה תוך תנועה. ואולי כל מה שעושה את ההבדל זה ה state of mind – ההבדל בין זה המסוגל להסתכל על החלק של ההזדמנות לבין זה שרואה רק את 'המכה על הראש' של המגפה הנוראית הזאת. כי נכון שזה אסון. אבל דווקא ככל שהמצב קשה יותר היכולת לראות את שביב האור אי שם – היא זו שעושה את ההבדל. ונראה שזה מה שמאפשר לחלק מהאנשים להרים את עצמם – לפתוח את המסעדה על בסיס משלוחים, להיכנס למספרה, לעשות טלפונים לכל הלקוחות ולשלוח להם ערכות לצביעת שיער עצמית. לייצר סביבת חיים טובה יותר עם כל האסון הזה, כי אין פה ברירה אחרת.

אם כך – אין לחכות 'ליום שאחרי', צריך פה ועכשיו וטובה שעה אחת קודם.

כי מדובר בתהליך "וייזי" – המתעצב תוך כדי תנועה; במהלך "ויקיפדי" – שכל אחת ואחד יכולים ואפילו נדרשים להוסיף, להעיר ולשפר מנקודת המבט שלהם, רק כך נוכל כנראה להתמודד ואפילו לתפוס הזדמנויות במצבי משבר.

חייבים פה ערבות הדדית ושותפות – ככל שיהיו יותר שותפים לחשיבה, לעיצוב והובלת השינוי, כך נוכל להוביל לאורך זמן לשגרת חיים טובה יותר והכי חשוב – ליותר אנשים.

והשותפויות הן שם המשחק; כי ככל שיותר אנשים ימצאו בשינוי הזדמנויות, כך נוכל להגיע לכלכלה צומחת יותר, חברה בריאה יותר וסביבה מסקרנת ואיכותית יותר; וכל זה נדרש בכדי לאפשר סינרגיה בין כלל תחומי החיים; כיוון שתועלות חברתיות וכלכליות לא רק שאינן סותרות האחת את השנייה – נהפוך הוא. הן מייצרות ערך מוסף וסינרגיה לטובת כולם.

רק צריך להאמין בזה ולהוביל לשם. זה לא בא לבד – זה כרוך בעבודה קשה.

אז הרעיון הוא פשוט (כי אחרת הוא לא יקרה).

אני הולכת לכתוב דף פרשית תכנון שבועית מהיום במהלך 10 שבועות. 'דפי פרשיות התכנון' מיועדים להציג 10 נושאים המאפשרים שינוי לסביבת חיים טובה יותר – לאור זמן הקורונה.

כל דף פרשיה יציג את הנושא לפני משבר הקורונה, בזמן פרוץ גל המגפה הראשון ונקודות למחשבה 'חיובית'- הארה על 'הזדמנויות קורונה' בסביבת החיים של כולנו; זאת מתוך כוונה לעורר שיח, דיון ובעיקר לייצר חברותא של למידה הדדית, שוויונית ושקופה, שתלמד את דפי הפרשיות, תוסיף עליהן ותאפשר לכולנו להוביל לזמנים, מקומות ולחיים טובים יותר.

הקורונה זימנה לנו זמן ומרחב מזן חדש, שלא הכרנו קודם; יותר מקום להרהורים ומחשבות עם עצמנו ובני המשפחה שלנו; נוצר מעין ואקום, מעצור, 'אין' וחוסר חברתי, התפתחה תקשורת מקוונת חסרת רסן; ואצלי, אף פעם לא היה לי זמן לשיחות עם זקנים; ולפתע בימי הקורונה זה הפך לזמן חשוב, מרתק ורלוונטי. כל אלה הביאו לתובנה והרגשת מחויבות לשתף בהזדמנויות שאני רואה במרחב ובזמן שנוצרו פה.

אז הנה – מניחה פה פלטפורמה לשיח, דיון, למידה ובעיקר הובלת שינוי לתכנון סביבת חיים טובה יותר. כמה שיותר אנשים, אדריכלים, מתכננים מעצבים יכנסו הנה וייקחו חלק בלמידה, כתיבה, תכנון אחר – כך עולים הסיכויים שנחייה כולנו בסביבת חיים טובה יותר.

זה לא עוד מאמר. זה מהלך של למידה חברתית תכנונית המיועד להוביל לשינוי ולפתח איכויות חדשות בסביבות חיינו; כולם מוזמנים להצטרף.

 

******

ובראיון שערכו לי ברדיו של הבינתחומי (ותודה לשי קלוט - מראיינת מדהימה!), בשיא ימי המגפה פה, דברנו על הקורונה כמעצבת ומנכיחה שינוי פה ועכשיו (אין יום אחרי...) והופה - כדאי לתפוס את חלון ההזדמנות כל עוד אנשים ומקבלי החלטות תחת השפעת 'שיעור' הקורונה׳. לינק לראיון 

​

​