פרשת תכנון2# – 'בתינו הומים // חודשיים של שימוש מיטבי במגורים

השנה כולנו היינו בעניין העומר – בין אם במודע ובין אם לא. שכן מפסח ועד שבועות, זמן ספירת העומר, הינו בסגר, בידוד ומציאות אחרת אשר חייבה אותנו לשינוי טוטאלי באורחות החיים שלנו. כך שגם אם לא גידלנו זקן או התפללנו בבית הכנסת, כל אחת ואחד - בדרכה ובדרכו – עשה סוג של חשיבה, דין וחשבון, הסתכלות פנימה.

את פרשת התכנון של חג השבועות אני רוצה להקדיש לבית. הוא היה המלך של הקורונה. כולנו הצטוונו להכנס אליו ולא לצאת ממנו עד הודעה חדשה. זו החוויה החזקה שלי מהקורונה – הבית שלי. כל כך שמחתי לחזור הביתה.

אז בסימן של תיקון ובברכה שנשכיל ונמלא ונאהב את ביתנו...

טרום covid-19 – בתי רפאים // תכנון מתאמץ ומשועבד מ"ר

העירוניות החדשה קידשה את המרחב הציבורי. בכל התכניות אנחנו מקפידים להדגיש ולהוסיף סעיפים המאפשרים למרחב הציבורי 'לעשות את ההבדל' באיכות המרחב העירוני, מכוונים להוצאת פעילויות 'אל מחוץ לגדרות', לחוצות, מעודדים מפגשים, מקדשים את 'היכל התרבות האורבני' – המרחב הציבורי.

עזבנו את הבית בכל המובנים; תכנון הבית הפך 'משבר הדיור' ותכנון יחידות דיור - אתגר שעבר בשנים האחרונות יותר ויותר לזירה היזמית, משפטית, שמאית; תכנון מונחה ומוטה היקפים ומספרים; מהלך שנע בין תכנון לבין תקנים לבין נוסחאות. נדירים מבני המגורים בהם האדריכלות מספקת את הרגולטורים, משתחררת ומרשה לעצמה לתכנן ל- WELLBEING, לנוחות, להווית החיים של הגרים במקום; לרווחת הגוף והנפש. ה'תכנון המתאמץ' המנסה תמיד להוסיף מ"ר, לא עשה טוב ליח"ד. נראה שכמעט שכחנו שזה בית...

בזמן covid-19 – גילינו ומלאנו מחדש את הבית – כל אחד בנפרד

הגיע זמן קורונה ונסך חיים לתוך בתי רפאים שהיו מתרוקנים כל בוקר, כאשר כולנו יוצאים לעבודה ול'מוסדות' החינוך ומתמלאים שוב רק בערב, לעוד כשעתיים קצרות אחריהן אנו נופלים על המיטות לבוקר נוסף. 'בתי השינה' הללו שקקו חיים בזמן קורונה. קמים בבוקר קצת מאוחר יותר, ארוחות לאורך כל היום, בישול, חינוך, בריאות, פנאי, ספורט -הכל קורה פה כל הזמן. וכדאי לנצל בצורה מיטבית כל פינה – כי אחרת נשתגע...

גילינו את הבית מחדש. החיים חזרו בקיצוניות מהחוצות פנימה – באופן מלא וטוטאלי.

השעון היומי השתנה בבית כי הוא לא חי רק בין חושך לאור, אלא גם בשעות הביניים בהן מתרחשים דברים רבים. והשעון השבועי משתנה – כי ביום שישי לא מנסים לנצל את 'זמן החינוך' בצורה מיטבית להתרוצצות מטורפת בין קניונים, פיראטים, מעדניות..., להפך – לוקחים את הזמן, מותחים אותו עד הקצה, אופים חלות בבית. תמיד ידעתי שזמן שבת הוא לא זמן אמצע השבוע; עכשיו נדמה שזה הפך לנחלת הכלל.

ולסבתא וסבא יש מלא זמן – כי אין צורך להכין אירוח לכל החמולה - ילדים, נכדים וכלבים כבכל ערב שישי; פתאום יש אפילו זמן לארוחה זוגית לצד נרות השבת (שגם הילדים והנכדים התחילו להדליק איש איש בביתו), לבד.... וקצת זום – אפילו לחברים הדוסים שלנו מותר קצת – כי זה משמח ובשבת חשוב להיות שמחים .

ועכשיו – הכבוד האבוד של הבית חוזר – ואיתו התכנון החברתי

הבית קיבל תשומת לב בקנה מידה אחר. הוא לקח את הכתר מהקורונה והכתיר עצמו כמרכז החיים והעניינים.

כל מה שקורה בחוצות התכנס אל תוך הבית: אזורי התעסוקה, הרחובות, מבני הציבור, המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים – כל אלה התרוקנו בזמן שכל מ"ר בבית התמלא 24/7.

זה איום ונורא – ועוד נדון בהתרוקנות הפתאומית הזו – מה היא מזמנת למרחב הציבורי – אבל מה שבטוח זה שאת הבית היא מיצבה במקום מצוין.

החלוקה בין אזורי הבית השונים נשברה ולוחות הזמנים השתבשו - כי הינו חייבים; אחרת זה לא היה קורה. כך נוצרה תובנה אינטואיטיבית שהתכנון (של הבית, המגרש, השכונה, העיר או האזור) מחויב לקשר בין שלוש שכבות מרכזיות וסינכרון ביניהן: הייעודים והשימושים במרחב – זו ליבת התכנון המוכרת. קהל היעד – המשתמשים – למי אנחנו מכוונים בתכנון; מי מיועד להגיע ולהשתמש במקום, ובאיזו שעה? הזמן – מפת הזמנים המציגה שעון יומי, שבועי, עונתי, שנתי ורב שנתי של המקום. קרבה, זיקה ועירוב בין ייעודים ושימושים מחייבים 'מערכת שעות' של השטח, תכנון מותאם לזמנים שונים ומתאם ביניהם.

הסנכרון בין שלוש שכבות אלו מאפשר תכנון חברתי, מתחשב; תכנון הנותן מקום וזמן מתאים לכל אחת ואחד בנפרד ובהתאמה, ובו זמנית מייצר הזדמנויות למפגש אקראי או מתוכנן ביניהם. ככל שנשאף לשימוש מיטבי כך נדרש להגדיר במשולב ייעודים ושימושים עם קהלים ושעון – שיסנכרן ויתן את המקצב לכל התזמורת...

אז האם נחזור לבית המסורתי שבו עושים הכל, כל היום? לא נראה כך. ובכל זאת, הנה ניצבת בפנינו הזדמנות 'לחזור הביתה', למרחב המציע פעילויות עבור כלל בני הבית, מרחב בו לכל אחד, בכל גיל תהייה הזדמנות לעשות פעילויות מעבר לאוכל ושינה. מרחב שיעודד את בני הבית ליצור, ללמוד, לעבוד, להתאמן, לנגן. 

כדאי להתחיל לחשוב על הבית במונחים של יותר פעילויות, ליותר קהלים (לא רק הילדים צריכים לשחק או ללמוד פה...) ואולי אף ליותר שעות פעילות – כי לאורך מחזור החיים של כולנו משתנים הצרכים, הפעילויות, הזמנים; והבית הוא ה – מקום לתת לנו הזדמנות ללכת על זה... בנוחות, בזמינות ואפילו ב...אהבה.

ועוד לא דברנו על הממשק בין הבית לבין המרחב הציבורי – איך שני הענקים האלה נפגשו ונכנסו האחד לשני בזמן קורונה?

על זה בפרשת תכנון 2#

צילום:ד.מ.ר

הנישות חזרו לאופנה 

צילום:ד.מ.ר

חדר הכושר- אפשרי בכל פינה ועם כל שותף

© 2020 by dmr

כתובת משה סנה 21 תל אביב   טלפון 03.6475137   פקס 03.6475383   אימייל dmr@dmr.co.il

  • Instagram
  • Facebook