נקודת מבט אחרת על שיתוף הציבור
שיתוף הציבור נתפס במשך שנים כמרכיב שולי בתהליך התכנון. לא רק שולי אלא אף מפריע, מאריך את משך התכנון, מסרבל ומסבך אותו. חוק התכנון והבניה אף העמיק תפיסה זו, שכן על פי חוק זה שיתוף הציבור נדרש לאפשר לציבור להגיש התנגדויות בשלב הפקדת התכנית לקראת אישורה. כתוצאה מכך שיתוף הציבור נתפס כהתנגדות, קונפליקט, פתח לבלגן….
המציאות התהפכה. נוצרה הזדמנות להעמיד את השיח הציבורי, החברתי והאזרחי בקדמת הבמה. היפוך המחייב מעבר מהשתתפות במתוכנת של התנגדויות, קונפליקט ויצירת ממשק שלילי, להפנינג של שיח פתוח, מפגש המעודד את הקהילה להשפיע ולהשתתף בעיצוב סביבת חייה. מהלך שאינו 'עוד אירוע' חד פעמי אלא תפיסת חיים, קוד ערכי, דפוס ממשל מקומי ומסגרת לניהול ציבורי ומקצועי.
לא עוד 'מתכננים' עבור הציבור, אלא מעודדים את הציבור ליזום, להוביל, לקחת חלק ולהשתתף. זהו מרכיב מוביל ב'אני מאמין' של הממשל המקומי, המעוניין להתקרב, לעודד שייכות ולפתוח הזדמנויות להשתתפות אקטיבית של הציבור בעשייה המקומית. זוהי התשתית להעצמת המנהיגות המקומית, המשקפת משילות עכשווית. ממשל המאפשר ומעודד תושבים לקדם יוזמות מהשטח, לשלב יצירתיות, חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה בעשייה המקומית. לא עוד קומץ אנשי מקצוע המקדמים בעצמם את התכניות, אלא מינוף המומחים ואנשי המקצוע כזרז, כמנוע – להרחבת מעגלים, להצפת רעיונות מהשטח, ולהעצמת ממשל מקומי פתוח, עדכני, ה'מדבר' עם הציבור ומעמיד אותו במרכז.
ממשל מסורתי ו'ישן', רואה את עצמו מוביל את המהלכים על בסיס כוחו ויכולותיו, והצלחתו נמדדת בעשייה שהוא מצליח לקדם. משילות עכשווית משמעותה, בין היתר, היא התובנה שהצלחה נמדדת בהרחבת מעגלים – ככל שהממשל המקומי מצליח לערב ציבור רחב יותר בעשייתו – כך הוא מתעצם ומשקף עשייה רלבנטית המחזקת את כלל הקהילה, הישוב והמרחב המקומי.
ככל שמנהיגי הישוב מבינים יותר שעוצמתם נמדדת על בסיס העשייה הציבורית המשתפת, כך הם נדרשים לתפוס הזדמנויות ולשתף את הציבור כדפוס ניהול לאורך זמן, ולהטמיע את שיתוף הציבור כחלק מהובלת מהלכים לפיתוח הישוב – במגוון נושאים.
הציבור היום מתעניין יותר מאשר בעבר. הוא גם יודע יותר, נגיש יותר למידע ורוצה להיות שותף לעיצוב סביבת חייו. ישוב טוב נתפס כישוב המאפשר לתושבים לדעת מה קורה, להיות שותפים עד כמה שהם רוצים ואף ליזום ולמצוא אוזן קשבת. הרשות המקומית אינה עוד 'ספק שירותים'. היא סביבת חיים הנדרשת לאפשר הגשמה עצמית, יוזמה, השתתפות ואקטיביזם. מסגרת חיים המגשימה חלומות, מעודדת יצירתיות ובעיקר – מאפשרת…
הטכנולוגיות העדכניות, אורחות החיים העכשוויים והמציאות המשתנה יצרו אין סוף הזדמנויות חדשות. היום, יותר מתמיד, אפשר ליצור קהילתיות על בסיס וירטואלי, רשתות טכנולוגיות וקבלת תמונות ומידע בזמן אמת – מהילדים, מהמשפחה, מהחברים…. ואיפה הרשות המקומית? למה היא לא נכנסת למעגל החברתי והקהילתי אשר נוצר באמצעות העולם הווירטואלי והטכנולוגי? האתרים של הרשויות המקומיות עדיין משקפים ניכור ממסדי. האפליקציות אותן פיתחו חלק מהערים הן עדיין מעין מוקד עירוני המאפשר, שוב, להתלונן ולהגיב כנגד הרשות המקומית.
הרשויות המקומיות עדיין אינן מנצלות את הטכנולוגיות העומדות לרשותן על מנת לקדם שיח, שייכות, קהילתיות וירטואלית – כלים אשר הפכו לכל כך זמינים ומתבקשים. ומעניין שדווקא בשל הטכנולוגיה הזמינה והתחזקות הקהילתיות הוירטואלית, הפכו מפגשים פרונטאליים ואירועים קהילתיים לכל כך נדירים ומבוקשים.
אך יחד עם זאת גם מפגשים פרונטאליים אלה מחויבים לספק ערך מוסף על העולם הדיגיטאלי והווירטואלי. שכן היום כאשר הכל (כמעט) ניתן להשיג באמצעות האינטרנט והעולם הדיגיטאלי – אם כבר מזמינים אנשים להשתתף באירועים פנים אל פנים – הרי שחיוני להציע חוויה אחרת, בעלת ערך מוסף, שמצדיקה את המאמץ לטרוח ולהגיע…
מסיבה זו נדרש להפוך את תפיסת שיתוף הציבור מ'עוד אירוע' נקודתי שניתן להשיג במגוון אמצעים ווירטואליים ואחרים – לתפיסת ניהול כוללת.
לא ניתן לנהל רשות מקומית היום ללא שיתוף הציבור, מבלי ליצור שיח אזרחי, קהילתי המאפשר לציבור לדעת מה קורה, להשתתף בצורה המתאימה לו – להגיב, להתייחס, לשלוח SMS או להגיע למפגש ולהציע הצעות – באופן פרונטאלי, וירטואלי או דיגיטאלי.
הסקאלה של השיתוף. אשר מתחילה ביידוע כלל הציבור ויכולה להוביל לכל מקום: מהשתתפות נקודתית ועד השתתפות לאורך זמן, הובלת קבוצות פעילים, יצירת עשייה חדשנית במדיה או בשטח…. מחייבת היום ראיה רב ממדית.
תפיסה של רשת רב תחומית, רב טכנולוגית, הפותחת הזדמנויות בפני כל תושב להשתתף על פי המתאפשר לו, על פי עניינו, תפיסתו יכולותיו וצרכיו. רשת המניחה פלטפורמה 'ויקיפדית' – ההולכת ומתרחבת, ומאפשרת לכל אחד להגיד את מה שחשוב לו, ולממשל המקומי – המנהיגות הציבורית והמקצועית – ליהנות באופן שוטף מהתשומות של הציבור לצרכי יוזמות חדשות, תכניות עבודה רלבנטיות, משוב על העשייה ובעיקר, הצבת אתגרים עם הפנים לעתיד.
שיתוף כמהלך רב ממדי ועכשווי – משמעויות מרכזיות ודוגמאות מהשטח
על מנת לאפשר פיתוח רשת של שיתוף כחלק מניהול שוטף של הממשל המקומי חיוני להתייחס למספר עקרונות מובילים:
שיתוף כתפיסה ערכית של שקיפות, דמוקרטיה וקיימות – השיתוף מעיד על תפיסה ערכית חברתית, ניהולית וקהילתית. הקיימות והמשילות העכשווית מחייבים להטמיע ולפעול לאורך זמן בדפוסים שקופים, המעודדים השתתפות ובכך מחזקים ומעצימים את הקהילה המקומית וכן את מנהיגיה.
שיתוף הוא מהלך רב תחומי – כל תחום בעשיה המקומית מעניין את הציבור – מאשפה וניקיון ועד תכנון אסטרטגי. ולכן, כל מחלקה, יחידה, פרויקט ותכנית יכולים לספק הזדמנות לשיתוף, שיח ועידוד השתתפות קהילתית. מפגשי שיתוף הציבור במסגרת תכנית מתאר באר שבע החלו בשלב הראשון של גיבוש התכנית ונמשכו עד לסיום עיצובה והגשתה לגופי התכנון. במפגשים השתתפו מאות תושבים בסיוע העירייה והעבודה הקהילתית ועסקו בראייה עירונית כוללת וכן בניתוח משמעויות תחומי היסוד של התכנית: בינוי חדש, התחדשות עירונית, המרחב הציבורי, תעסוקה, תנועה ונגישות, חינוך, טכנולוגיה ועוד. לכל משתתף הייתה הזדמנות להשתתף בדיון במספר תחומים וכן בניתוח משולב.
שיתוף כדפוס ניהול המחייב את מכלול יחידות הממשל המקומי – כל יחידה בעירייה וברשות המקומית נדרשת להוביל מהלכי שיתוף. אין די בהובלת שיתוף סביב תהליכי תכנון ופיתוח פיסי. השיתוף יכול להתבסס גם על תכנון החינוך, התרבות, הפנאי, הספורט ומגוון תחומים נוספים. מסתבר כי תושבים מתעניינים במגוון מרכיבי העשייה וראוי לאפשר להם להיות שותפים בהתאם.
עיריית ראשון לציון בשיתוף משרד החינוך, מנהל חברה ונוער, הובילו תכנית אב לנוער במסגרת התכנית "הנוער במרכז העניינים". גיבוש התכנית התבסס על שיתוף נציגים של כלל קהילות העיר ביום דיונים סדנאי, הפנינג של שיתוף בשיטת ה- sharette, שיטה המאפשרת לשלב מאות משתתפים ממגוון קבוצות, הנפגשים יחד באותו חלל ומובילים לתוצרים בזמן אמת. ייצוג של מגוון תושבים ואנשי מקצוע בשיח משולב בנושא הנוער, הוביל לפיתוח תכנית המדגישה את מקומו של הנוער באיכות חיי הקהילה כולה.
הובלת שיתוף מחייבת מקצוענות – שיתוף במציאות העכשווית הינו מהלך מרוכב, רב ממדי, טכנולוגי וחברתי, ניהולי וקהילתי. כל אלה מחייבים הובלה מקצועית. לא עוד 'הפקה' של אירוע. אלא מהלך ניהולי, מקצועי מורכב ומחייב.
שיתוף פותח הזדמנות לחדשנות – השיתוף הוא הפתח להוביל לחשיבה 'מחוץ לקופסה'. מפיתוח 'עוד פרויקט' להובלת מהלכים חדשניים, עדכניים, אשר עושים את ההבדל. כך למשל, בניו יורק – המטרד הגדול של רכבת משא עילית הפך אזור נחשל ובעייתי במרחב העירוני למרחב המבוקש והמתחדש. ההיי ליין (High Line) שהפך לאייקון של קיימות, שיתוף, חשיבה עדכנית, קהילתיות והתחדשות על בסיס מרחב ציבורי איכותי – הוא פועל יוצא של ציבור משתתף, אקטיבי ומוביל מהלכים במשותף עם העירייה.
שיתוף הוא מהלך רב טכנולוגי. כל שיתוף נדרש לשלב בין השתתפות וירטואלית, המאפשרת להשתלב בשיתוף 'על הדרך' באמצעות טלפונים חכמים, אינטרנט ורשתות חברתיות, ובו זמנית – לאפשר חוויה פרונטאלית, מפגשים, עשייה, סדנאות והנחייה – מגוון כלים המייצרים חוויה חברתית, קהילתית של 'ביחד'. אותה חוויה שלא ניתן להעביר ברשת.
עיריית נס ציונה מקדמת תכנית מתאר ומובילה במסגרתה מהלך שיתוף ציבור מסוג זה הכולל מפגשים פרונטאליים לצד הקמת אתר אינטרנט ייעודי. תוצאות סקר ראשוני שנשלח לכל תושבי העיר ואפשר מענה הן באמצעות הדואר והן באמצעות האתר, מעידות כי השילוב בין שני הערוצים הגדיל משמעותית את היקף ומאפייני המשתתפים, בדגש על טווח גילאים רחב ומגוון מן הרגיל.
רגישות חברתית תרבותית – אין מתכון לשיתוף הציבור. התנאי להצלחה הוא התאמת דפוס השיתוף לאורח החיים המקומי, לתרבות, לחברה ולאורחות חיי הקהילה. במסגרת הכנת תכנית מתאר לעיר בני ברק דפוסי השיתוף אותם קדמנו וביצענו היו בשיתוף מלא עם אבות העיר, מנהיגי הקהילה, נשותיה ואנשיה. רק כך ניתן היה ליצור שיח בונה, מתאים ורלבנטי, אשר אכן יצר פלטפורמה להבנת צרכי הקהילה, סדרי עדיפויותיה ובעיקר – אורחות חייה ביומיום. שיתוף הציבור נדרש להכיר, להבין ולהיות קשוב לכל אלה – במגוון תחומי החיים.
לסיכום, ניתן היום להצביע על שיתוף הציבור ככלי מקצועי מרכזי המחייב כל צוות תכנון ופיתוח, כל תכנית ומהלך משמעותי בעיר. ואולם נראה כי כבר אין די בכך. המציאות העכשווית מחייבת להתייחס לשיתוף הציבור כדפוס ניהול כולל, רב תחומי ורב מערכתי. היכולת לשלב את שיתוף הציבור בניהול העירוני כתפיסה ניהולית יכולה היום להוביל את הממשל המקומי לדפוס של משילות עכשווית, עדכנית, חדשה ועל ידי כך לקדם איכות מקומית, קהילתית וציבורית.
