האם נעבוד במשרד או בגינה הציבורית? כיצד יהפוך בית הספר לאבן שואבת לקהילה? ד"ר רונית דוידוביץ-מרטון, מנכ"לית ד.מ.ר חברת בוטיק, סטודיו המתמחה בתכנון ופיתוח ערים רב תחומי, מבהירה כי "בעשורים הבאים יחול שינוי מהותי בחוויה האורבנית; החוויה העירונית תאפשר שילוב של אין סוף הזדמנויות חברתיות, תרבותיות, יזמיות כלכליות – ובו זמנית – סביבת חיים אינטימית, קהילתית מקושרת לחברותא אורבנית מהזן החדש".
כשחושבים על כיצד ייראו ערי העתיד בעולם המערבי, הדמיון מתמלא (בהשפעת הגישה ההוליוודית) בתסריטים אפוקליפטיים וקודרים. אבל מסתבר שהעתיד יכול להיות הרבה יותר ורוד, בעיקר אם מדובר בפרויקטים שמובילה דר' רונית דוידוביץ – מרטון, בעלת ד.מ.ר, חברת בוטיק ותיקה המתמחה בתכנון ופיתוח ערים, ומלמדת קורס – סטודיו בתכנון עירוני במרכז הרב תחומי. "עבורנו כל פרויקט הוא הזדמנות לבנות מודלים חדשים", מציינת ד"ר רונית דוידוביץ-מרטון. "חשוב להתאים בין התכנית והפרוגרמה ל-DNA של המקום, לדייק תוך התחשבות במגוון האוכלוסיות, אורחות החיים העדכניים. התכנון הוא התשקיף של הערכים של המקום. ולכן תכנון הוא בראש וראשונה מהלך ערכי – ממנו מתפתחים היבטים חברתיים, כלכליים, סביבתיים וכד'.
איך התכנון מתמודד עם המציאות המשתנה ?
בעשורים הקודמים הבנייה בישראל נבעה מתוך צורך הישרדותי. ולכן תכנון עירוני כמהלך הוא חדש במציאות הישראלית . כיום החברה הישראלית מודעת לחשיבות איכות סביבת החיים, ורוצה לפתח במקום מרחב איכותי, מאפשר, מעודד בריאות, נוחות, יזמות, חיי משפחה מעורבים בחיי קריירה; היום צריך לתכנן מתוך מודעות לכך שאין לנו מושג איך יחיו עוד עשרים שנה; ולכן התכנון צריך להיות פתוח לעדכונים, שינויים, התאמות בזמן אמת. מהלך ויקיפדי הצובר ידע, ניסיון ומשתנה באמצע נגינה אורבנית חדשה. מכבד את העבר כבסיס לעתיד טוב יותר.
אילו עקרונות מנחים אתכם בתכנון עירוני היום?
"אנחנו מתכננים במציאות של היום עם הפנים למחר. ראשית אנחנו מתכננים סביבות חיים כוללות המיועדות לפתוח הזדמנויות לאיכויות עדכניות, לשוק וליזמות, למעורבות, לתחושת שייכות ולגאווה מקומית.התכנון מחויב לפתח מודלים עדכניים של סביבות חיים בראיה משולבת של מגורים, חינוך , בטחון אישי, בריאות, עסקים, מסחר, יזמות, קהילתיות, תנועה נוחה וידידותית לכולם , תרבות – בקיצור מכלול החיים בראיה משולבת. ולכל אלה נדרש מרחב ציבורי איכותי.
המרחב הציבורי הוא מפתח לעירוניות טובה. התכנון נדרש לפתח מרחב ציבורי מסקרן, בטוח מושך; המעודד אנשים לצאת לרחובות לצורכי הליכה, קניות, פגישות, חברים, תעסוקה, צריכת תחבורה ציבורית – לא משנה ….
ובלבד שהרחובות יהיו מלאים; עורקי חיים הפותחים הזדמנויות. ערים ללא רחובות מלאים הן ערים מתות. הרחובות הם מרחב היצירה העירונית, הכלכלה האורבנית, הנשמה העירונית. הם העורקים של המרחב הציבורי המהווה את סמל ההזדמנויות הבלתי מוגבלות, העירוניות הנדרשת לחזק את כלל אוכלוסיותיה, המרחב המאפשר.בתוך כל אלה צריכים תושבי העיר להרגיש קהילתיות, שייכות אהבה למקום. ולכן השכונתיות חזרה בעוצמה רבה לתכנון העירוני. העירוניות נדרשת לספק חיי שכונה, המהווה את קהילת החיים של התושבים. מרכזי השכונות חוזרים בגדול, מתעדכנים, משתנים, משלבים חיי קהילה, מסחר מקומי, מפגישם חברתיים, שייכות וחיי חברה.
הכלכלה העירונית משנה את פניה. האתגר הרבה יותר מורכב בעידן הכלכלה הגלובאלית, המהירה. ולכן, מעבר לחשיבות פתיחת עוד אזור תעסוקה האתגר העכשווי הוא לאפשר הזדמנויות תעסוקה מזן חדש; יזמות המתאפשרת מכל מקום – כל המרחב הציבורי הוא מרחב תעסוקה ויזמות, המעודד יצירתיות, תרבות, כלכלה צומחת. תפיסה ההופכת את המרחב הציבורי מנטל לנכס. היום כאשר יחידת התעסוקה העיקרית היא המסך – במחשב או בטלפון החכם, משתנה משמעותם של אזורי התעסוקה, של המרכז והפריפריה, של שטחים מניבים. אתגר מוביל לעירוניות העתידית.
לאור המורכבות , חוסר הודאות המשתלב בתכנון, הצורך לספק סביבות חיים עדכניות המתאימות למציאות המשתנה – חיוני לתכנן על בסיס שיח מתמיד, חכמת ההמונים, אנשי מקצוע, אקדמיה, יזמים, אנשי טכנולוגיה – לרקום בין כולם הזדמנות לקחת חלק בתהליך תכנון סביבת חיים טובה יותר לכולנו ולדורות הבאים.
ועכשיו לדוגמא – כיצד יכול המרכז הישן של קריית יובל בירושלים למנוף לצמיחה קהילתית וכלכלית?
"ההתחדשות העירונית היא לא פרויקט. ובוודאי שאינה רק תמ"א 38, פינוי בינוי . זהו תהליך חברתי, ערכי המחייב התקדמות במגוון רחב מאד של מישורים. אנחנו נכנסנו למהלך קטן, נקודתי המיועד להוביל שיפוץ פשוט של מרכז מסחרי שכונתי למרחב חברתי, קהילתי – מוקד מפגש לתושבי השכונה. ובכך – ליצור מרחב ציבורי בטוח, אטרקטיבי אשר יוצר אופטימיות בקהילה – שהיא תנאי להובלת התחדשות עירונית".
הפרויקט החל ממקום חברתי: תכנית אב לילדים ונוער בסיכון. הוגיע למרכז השכונה, המקום בו כל האוכלוסיה קונה, נפגשת ונדרשת אליו. החיבור הזה משקף את התפיסה המעודדת מפגשים, הזדמנויות לכול. במקום לתכנן עוד שיפוץ של מרכז מסחרי – התכנון מיועד להקפיץ את המקום ולהפוך אותו למרכז חיי השכונה והקהילה המקומית. הילדים והנוער בסיכון יהיו נאמני המקום, ישפצו, יתחזקו, יהיו האחראים על בטיחות ובטחון. והמרחב הוכלו ישלב בין המסחר המקומי לבין מפגשים קהילתיים בחוצות השכונה. מעין מרחב קהילתי פתוח ומעודד שהייה, הכרות, אחריות על איכות חיינו.
הפרוגרמה משלבת מוקדים לפעילות חברתית קטנה, למופע קהילתי, לשהייה, גינה קהילתית וכמובן הכל כחלק ממרכז מסחרי של השכונה. זהו מנוע לכלכלה מקומית ובעיקר לאופטימיות המוכיחה שהשכונה יכולה להתחדש ולספק לתושביה סביבת חיים מתאימה. האמונה שאכן אפשר היא המנוע להתנעת ההתחדשות הכוללת.
פורסם לראשונה בתאריך 20.06.17